מבוא
1. בפניי בקשה, שהוגשה על ידי מר אסף איסקוב (להלן: "החייב") למתן צו הפטר מחובותיו, לפי הוראת סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").
2. מעיון בתיק בית המשפט עולה, כי ביום 02/12/07 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, על פי בקשתו, והושת עליו תשלום בסך של 650 ש"ח. ביום 10/04/09 הוגדל צו התשלומים לסך של 1,200 ש"ח.
ביום 30/09/09 הוכרז החייב כפושט רגל ועו"ד ערן אטלס (להלן: "הנאמן") מונה כנאמן על נכסי החייב.
3. כנגד החייב הוגשו 19 תביעות חוב בסך של 649,979 ש"ח. לא הוגשו תביעות חוב בדין קדימה. תביעות החוב נבדקו על ידי הנאמן, אשר אישר 15 תביעות חוב בסך כולל של 460,453 ש"ח. מדו"ח הנאמן עולה, כי בקופת הכינוס של החייב הצטבר סך של 61,000 ש"ח.
4. בהתאם לנתוני הכנ"ר, שולם ביום 22/05/11 שכר טרחה ראשון לנאמן בסך של 8,372 ש"ח, ושכר השגחה בסך של 1,291 ש"ח. כן חולק דיבידנד ראשון לנושים בשיעור של 5.5%.
טענות הצדדים בתמצית
5. בבקשת החייב צוין, כי החייב עובד כשכיר ומתגורר עם אמו בדירת מגורים צנועה ביותר ברחוב בן עמי 25/15 בקריית אתא (להלן: "הדירה") ואשר זכויות הבעלות בדירה רשומות בלשכת רישום המקרקעין על שם החייב ואמו בחלקים שווים. עוד צוין, כי על הנכס רובצת הלוואות, המובטחות במשכנתא, שסכום פירעונן עומד על סך של 197,546 ש"ח.
החייב ציין, כי הן בהסתבכותו בחובות והן בהתנהלותו בהליך פשיטת רגל, נהג החייב בתום לב.
החייב הוסיף וציין, כי ביום 25/06/12 נקט הנאמן בבקשה להורות על פירוק השיתוף בדירת המגורים ואשר בעקבותיה נתקבלה הערכת שמאי, לפיה שוויה של הדירה כפנויה ובעסקת מכירה של קונה מרצון ממוכר ברצון, עומד על סך של כ-310,000 ש"ח.
עוד צוין בחוות הדעת, כי שוויה של הדירה כתפוסה מוערך בגבולות סך של 110,000 ש"ח.
השמאי, שמונה לבקשת הנאמן, ציין, כי מכירה מהירה באילוץ של הדירה, עקב רמת הביקוש, מיקומה של הדירה ומצבה, סביר שתביא להפחתה של 20% מהאומדנים הנ"ל.
החייב טען, כי לאור האמור בחוות דעת השמאי, משלא מסתמנת כל תועלת ממימוש הדירה, בהיעדר רכוש נוסף ולאור מצוקה כלכלית קשה של החייב ואמו, יש להורות על הפטרו.
במהלך הדיון, שהתקיים ביום 03/09/13, הבהיר החייב, כי אמו עברה לאחרונה אירוע מוחי ובעקבות כך הינו נאלץ לטפל באמו, הן בעצמו והן באמצעות עזרת צד ג', וידו אינה משגת עוד לבצע את התשלומים החודשיים המושתים עליו.
6. הנאמן טוען, כי אין מקום להיעתר לבקשת ההפטר של החייב וכי עליו לשפר באורח משמעותי את סכום הדיבידנד המוצע על ידו לנושים.
הנאמן מנמק עמדתו בטענה, כי לחייב ולאמו זכויות בדירה, כאשר הדירה משועבדת לטובת בנק ירושלים, בגין הלוואה בערכי קרן סך של 235,600 ש"ח ואשר לפי דו"ח סילוקין עדכני ליום 14/12/11, יתרת ההלוואה עומדת על סך של 157,873 ש"ח.
לדברי הנאמן, פנה לקבלת הערכת שווי בגין הדירה ובהתאם להערכת השווי של השמאי גדעון קרול, שווי הדירה כפנויה אכן עומד על סך של 310,000 ש"ח וכתפוסה על סך של 110,000 ש"ח.
על רקע העובדה, ששיעור הדיבידנד אינו עולה על 10% והחייב הינו אדם צעיר, אינו בעל משפחה ואינו תומך בבת זוג וילדים ולאור זכויותיו בדירה, סבור הנאמן, כאמור, כי אין מקום להיעתר לבקשת החייב במתכונתה.
7. הכנ"ר בתסקיר ציין, כי לאור ההלכה שנקבעה ברע"א 8233/08,
מרגלית כובשי נ' עו"ד אייל שוורץ (פרסום נבו), 10/10/10 (להלן: "
פסק דין כובשי"), לא נראה כי קיימת תועלת לנושים ממימוש הדירה שבבעלות החייב, כאשר היתרה לסילוק המשכנתא עולה על שווי הדירה כתפוסה.